מימוש דירת מגורים בהליך פשיטת רגל 

בחודש ינואר 2015 הוגשה בקשה לפשיטת רגל על ידי חייב, אשר הצהיר כי צבר חובות של למעלה מ- 5,200,000 ש"ח ל- 26 נושים שונים.

המנהל המיוחד הגיש בקשה לממש את דירת הפנטהאוז היוקרתית בצפון תל אביב שבה מתגורר החייב יחד עם אשתו ו- 3 ילדיו. שווי הדירה כפנויה הינו 4,600,000 ש"ח אלא שחצי מהדירה שייכת לאשת החייב. בנוסף, על הדירה רובצת משכנתא בסך של 1,000,000 ש"ח, בגין המשכנתא החייב ומשפחתו משלמת סך של 7,300 ש"ח בחודש.

מכאן עלתה השאלה האם למכור את הדירה כדירה תפוסה ולהכיר בחייב ובמשפחתו כדיירים מוגנים שימשיכו לחיות בשכירות או שמא יש למכור את הדירה כפנויה.

על הפרק עמדה הצעה לרכישת הדירה ולפירוק השיתוף בין בני הזוג כך שאשת החייב תקבל את שווי חלקה בדירה.

אשת החייב הגישה בקשה לרכוש את זכויות בעלה בעת הליכי פשיטת רגל  

אשת החייב הגישה בקשה לרכוש את זכויות בעלה בדירה בסך של 800,000 ש"ח וזאת תוך 4 חודשים, בעוד הצעתו של הרוכש החיצוני עמדה בסך של 1,000,000 ש"ח יחד עם התחייבות לשלם סכום נוסף של 500,000 ש"ח בגין החזר מחצית מהמשכנתא.

אשת החייב התייחסה בבקשתה לעובדה שהיא וילדיה אינם קשורים לחובו של החייב ולא מובן מדוע הם מקבלים עליהם את דינו, וכל זאת תוך "פגיעה בזכויותיה היסודיות והבסיסיות למדור ולחיים שלווים".

בשלב זה השופט עודד מאור הבהיר עקרון חשוב מאוד בדיני פשיטת רגל כאשר אדם נקלע להליך של פשיטת רגל, בני ביתו מחויבים לפעול עמו כמיטב יכולתם על מנת לסייע לו לכסות את חובותיו ובמסגרת בדיקת יכולות הגבייה נמדדות הכנסות והוצאות התא המשפחתי כולו.

השופט עודד מאור בהחלטתו הביע ביקורת כלפי טענות האישה, לפיהן הליך פשיטת הרגל נוגע רק לחייב. עוד טען השופט עודד מאור, "עצם העובדה שאחד מבני המשפחה נמצא בהליך של פשיטת רגל, משפיעה גם משפיעה על התא המשפחתי בכללותו, ועל התנהלות המשפחה כולה".

השופט הבהיר כי כמובן שלא ניתן לפגוע בזכויותיו של בן הזוג שאינו חייב בתיק פשיטת הרגל, "משלא נמצאה הסכמת אשת החייב למכירת הדירה כולה כפנויה, תוך שהיא מקבלת את מלוא שווי זכויותיה ועניין הדיור החלוף יוסדר, הרי אין מנוס אלא להורות על נקיטה של הליכי פירוק שיתוף".

השאלה שנשארה לא פתורה הינה כיצד יבוצע פירוק השיתוף בין בני הזוג, האם להורות על מכירת הדירה כפנויה או שמא כתפוסה.

במקרה שלפנינו, השופט עודד מאור קבע כי המקרה אינו מתאים להלכת "כובשי" שנקבעה בבית המשפט העליון. באותו מקרה ננקטו הליכי הוצאה לפועל ומונה כונס נכסים על דירה. ההבדל בין הלכת "כובשי" למקרה דנן הינו ששם דובר על הליך שהחל בכפייה על החייב ואילו במקרה שלפנינו עסקינן בהליך פשיטת הרגל שאותו יזם החייב בעצמו, כך שהחייב בעצם מקנה לנאמן את נכסיו וזכויותיו, לכן על החייב להתנהל בהתאם לכללי ההליך ולהוראות הנאמן.

ההחלטה המרתקת בתיק זה היא שלמרות דעתו של השופט עודד מאור בתיק, השופט אישר את הצעת אשת החייב והורה לה להעביר את הכספים לכונס הנכסים תוך 4 חודשים. השופט השתכנע כי אשת החייב הציעה סכום ראוי אשר נותן ביטוי גם למימד הזמן שעשוי להיחסך עם אישור הצעתה.

המשמעות של אישור הצעת אשת החייב הינה העברה מידית של סכום כסף לא מבוטל לקופת פשיטת הרגל

השופט בהחלטתו לא התעלם מאי הנוחות המורגשת בהליך זה כאשר חייב מתגורר בדירת מגורים יוקרתית ומשפחתו מנהלת שגרת חיים רגילה תוך התעלמות מוחלטת מהליך של חדלות פירעון וציין כי יתכן ובית המשפט יבחן את הדברים בהמשך ההליך.